החלטה בתיק ה"ט 25236-02-12

1. לפני בקשה למתן צו לפי חוק מניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001.

2. בבקשתה טענה המבקשת כי המשיב מטריד אותה ואת משפחתה בשנה האחרונה והמצב הולך ומחמיר. האירוע האחרון, על פי הנטען, היה במוצאי השבת שקדמה להגשת הבקשה, כאשר המשיב הגיע מלווה באחרים לביתם ברח' בתי ורשה בירושלים בשעה 03:00 לפנות בוקר, קרא קריאות לעבר גיסה וזרק אבנים לעבר הבית. המבקשת טענה כי היו אירועי אלימות קודמים וציינה אירוע שארע לפני כשנה שבו ירק המשיב לעברה בעת שהלכה עם בעלה ברחוב וצעק לעברם "ימח שמכם" וכן מקרה שארע לפני מספר חודשים שבו הגיע המשיב עם אחרים וניסה להכנס לביתם בעת שבבית שהו בני משפחה אחרים, בהם אחיותיה של המבקשת. בא כוחה של המבקשת ציין בדיון כי הרקע לאירועים נוגע לאביה של המבקשת ולכך שהיה שייך בעבר לחסידות גור וכיום משתייך לחסידות ברסלב.

3. בדיון שנערך לפני נחקרו המבקשת, בעלה ושתי אחיותיה, מחד, והמשיב, מאידך. המבקשת ובעלה העידו על המקרה שארע בסמוך להגשת הבקשה, ביום 5.2.12, וכן על אירוע היריקה מלפני כשנה, בעוד אחיותיה של המבקשת העידו על האירוע הנוסף שארע, לדבריהן, "בערב פרשת בראשית". המשיב הכחיש את כל המיוחס לו וטען כי אינו זוכר היכן היה בערב פרשת בראשית. כן טען, כי לא ירק לעברה של המבקשת ברחוב וכי בשבת שקדמה להגשת הבקשה לא היה כלל באיזור מגוריה של המבקשת, אלא שהה עד השעה 02:30 בבני ברק ומשם נסע לביתו ברח' אהליאב ברוממה, ירושלים. המשיב טען כי פגש במבקשת פעם אחת בלבד במגרש הרוסים, כאשר פנתה לעברו והאשימה אותו שירק עליה, ולדבריו הוא אינו יודע מדוע היא מתלוננת כנגדו.

4. אקדים ואומר כי אין זו הפעם הראשונה בה פונה המבקשת בבקשה למתן צו לפי החוק למניעה הטרדה מאיימת. בקשה קודמת הוגשה על ידי המבקשת ואביה, אשר טענו כי המשיב מגיע לאיזור מגוריהם בכוונה לתקוף אותם ואת חבריהם. הבקשה נדחתה שכן לא נטען להטרדה מאיימת בתקופה הסמוכה להגשת הבקשה, אך הובהר למבקשים כי יוכלו לשוב ולפנות לבית המשפט היה ותהיה הטרדה נוספת כלשהי.

5. בפני נשמעו גרסאות סותרות ביחס לאירוע שקדם להגשת הבקשה. בעוד שהמבקשת ובעלה טענו כי ראו את המשיב וזיהו אותו כמי שהגיע לפנות בוקר לביתם, קרא קריאות ויחד עם אחרים זרק אבנים על ביתם, טוען המשיב מנגד כי לא ביצע את המיוחס לו וכי כלל לא היה באיזור בשעה הנטענת. לטענת המשיב, רוב השכונה בה מתגוררת המבקשת מצולמת במצלמות וניתן לבדוק את העניין בנקל. אציין, כי במועד שמיעת הצדדים טרם הגישה המבקשת תלונה במשטרה בגין האירוע הנטען. לטענתה, היא פנתה למשטרה, אך כיוון שחיכתה בתור במשך שעות נאלצה לעזוב בטרם נרשמה תלונתה.

6. לאחר ששמעתי את הדברים ונוכח התרשמותי מן העדויות, מצאתי כי הונח בסיס מספיק למתן צו בהתאם לחוק, אם כי מוגבל בזמן. האירוע האחרון הנטען, כשהוא מצטרף לאירועים אחרים שהוזכרו על ידי המבקשת, מקים חשש כי המשיב עלול לשוב ולפגוע בשלוות חייה של המבקשת ובני משפחתה. כאמור, המשיב טען כי לא היה מעורב באירוע זה וכי כלל לא היה באיזור, אך סבורני שעניין זה מן הראוי שייבדק וייחקר על ידי המשטרה, בהתחשב במהות המעשה הנטען ונוכח כוונת המבקשת לפנות למשטרה להגשת תלונה. נראה כי הבקשה שבנדון נוגעת לסכסוך רחב יותר הנוגע ל"בתי ורשה", אך הצדדים בחרו שלא להתייחס לעניין זה והותירו שאלות רבות תלויות בחלל האוויר. התרשמתי כי המשיב ניסה להרחיק עצמו מכל אירוע הקשור למבקשת ולמשפחתה. גם ביחס לאירוע היריקה, שתואר על ידי המבקשת ובעלה ואין סיבה שלא ליתן אמון בגרסתם בעניין זה, טען המשיב כי לא הוא שעשה זאת. ניכר היה כי המבקשת חוששת לשלומה ולשלום אחיותיה הצעירות וכי הצו מתבקש עקב חששן זה.

7. נוכח הדברים האמורים וכן על מנת לאפשר למבקשת לפנות בתלונה למשטרה ולאפשר למשטרה לחקור בעניין, מבלי שהמבקשת תהיה נתונה לחששות ולאיומים מצד המשיב, ניתן צו האוסר על המשיב לעשות כל אחד מאלה:

א. להטריד את המבקשת, בכל דרך ובכל מקום;

ב. לאיים על המבקשת

ג. לבלוש אחר המבקשת, לארוב לה, או לפגוע בפרטיותה בל דרך אחרת;

ד. ליצור עם המבקשת כל קשר בעל פה, בכתב, או בכל אמצעי אחר;

ה. להתקרב מרחק של 10 מטרים מביתה של המבקשת ברח' בתי ורשה 44 ירושלים.

על מנת לאפשר הערכת מצב מחודשת לאחר חקירת המשטרה בעניין האירוע האחרון ובהתחשב בכך שהמבקשת, לדבריה, מתגוררת בבית הוריה באופן זמני בלבד, סבורני כי יש לתחום את הצו בזמן וזאת למשך חודשיים מיום שניתן בתחילה, קרי עד ליום 14.4.12.

ניתנה היום, כ"ו שבט תשע"ב, 19 פברואר 2012, בהיעדר הצדדים.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: